הסכנות שבתולעת הפארק

ישנן הרבה מחלות שמאיימות על חייו של הכלב שלכם כאשר לרובן כבר קיימים חיסונים המהווים הגנה מפני הידבקות בהן. אחת מהסכנות הגדולות יותר היא תולעת טפילית שידועה בשם תולעת הפארק. זוהי תולעת שעלולה לגרום לכלב לנזקים חמורים ולעיתים אף למוות.

בשנים האחרונות עלו מספר מקרי ההידבקות אצל כלבים בצורה משמעותית ולמרות העובדה כי התולעת התגלתה לראשונה בפארק הלאומי ברמת גן, התפשטה הסכנה לאזורים נרחבים מחוץ לגוש דן וכלבים רבים עלולים להידבק בה.

איך מתרחשת ההדבקה?

הכלבים נדבקים בתולעת הפארק על ידי אכילה של זחל התולעת אשר נמצא לרוב בתוך חיפושיות זבל. כאשר הכלב אוכל חיפושית זבל שנגועה בזחלים של תולעת הפארק, יוצאים הזחלים לטייל בגופו של הכלב, עוברים ממערכת העיכול דרך כלי הדם הראשיים ועד לוושט, שם מקבלים הזחלים את צורתם הבוגרת כתולעים ומתמקמים במושבה גרנולומה.

התולעים מטילות ביצים שנודדות מהגרנולומה לאורך מערכת העיכול של הכלב ומופרשות דרך הצואה. כל וטרינר באשדוד, חיפה או תל אביב ידע לספר כי ביצים אלו, נאכלות על ידי חיפושיות הזבל וחוזר חלילה.

הסכנות שתולעת הפארק גורמת לכלב

הגרנולומה שמתפתחת בוושט של הכלב יכולה לגרום לקושי בבליעת המזון ולהפרעה במעבר המזון מהוושט לקיבה. כמו כן עלול להיווצר גירוי ונזק לרירית שעוטפת את דפנות הוושט, מה שעלול לגרום – במקרים נדירים יותר – לקרע בוושט ולזיהום בחלל בית החזה. לעיתים, עלולה הגרנולומה להחמיר ולהפוך לגידולים סרטניים אלימים מאוד אשר הטיפול בהם הוא קשה ומסובך ולא ניתן לריפוי.

בנוסף לכך, חשוב לדעת כי במהלך נדידת זחלי התולעת בגופו של הכלב, הם עוברים דרך אבי העורקים ודרך כלי דם ראשיים. מעבר זה עלול לגרום להיחלשות של דפנות כלי הדם ולעיתים אף לקרע בכלי הדם, דבר שעלול להסתיים בדימום מאסיבי עד כדי מוות. במקרים אחרים, עלולים הזחלים לאבד את דרכם בגופו של הכלב ולהגיע למקומות שונים בגוף ששם עלול להיגרם נזק משמעותי ומסוכן. 

מניעת הדבקה בתולעת הפארק

על מנת למנוע מצב בו הכלב יידבק בתולעת הפארק, מומלץ לשמור בטיולים שלא יאכל זבל מכל סוג שהוא ולהקפיד לאסוף את צואת הכלב מהרחוב. בנוסף, ניתן לתת לכלב פעם בחודשיים זריקת דקטומקס שמונעת את התפתחות הזחלים בגופו ובעצם מהווה חיסון לתולעת הפארק.